→ חזרה לכל השירים
נשיר — שירים על ציר הזמן

אִם־תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא־יִירָא לִבִּי אִם־תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ

מלחמה זה פחד, כמוסה מרוכזת ושחורה שלו. הששים אלי קרב הם מי ששכחו את מגע כף היד הקטן של הילד שאמר ״אבא אל תלך״, את חיבוק האישה ועיניה שאדמו מדמעות שהיא חונקת ולא רוצה לספר. אומץ ואלוהים, פחד ואלוהים, ביטחון והעדרו ואלוהים. אמונה היא האי, ואמונה היא הים, וראי וחומה ושער מנעול ומפתח בזאת אני בוטח?