לְצוֹם י"ז בְּתַמּוּז שֶׁחָל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל
בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת
הָלְכוּ הַיְלָדִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַקַּיְטָנָה
וְהַשֶּׁמֶשׁ צָחֲקָה לָהֶם בַּשָּׁמַיִם שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
בַּמִּנְיָן הַמְּאֻחָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
שֶׁהִתְמַלֵּא בִּנְעָרִים שֶׁמְּאַחֲרִים לָקוּם
הַחַזָּן צָעַק: "עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנָחְנוּ",
אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הֵם דִּבְּרוּ קְצָת עַל כַּדּוּרֶגֶל
וְצָעֲדוּ הַבַּיְתָה בְּסַנְדָּלִים.
נִכְנַסְתִּי לָרֶכֶב,
שַׁדְרָנִית הָרַדְיוֹ דִּוְּחָה
עַל עֹמֶס בִּכְבִישׁ אַחַת הַמִּתְחַדֵּשׁ
וְנִהְיֵיתִי צָמֵא,
אֲבָל כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַמִּשְׂרָד וְנִמְנַעְתִּי מִן הַקָּפֶה
עָטַפְתִּי בְּעַל כָּרְחִי אֶת הַכֹּל בְּמָצוֹר
בְּאֵימָה שֶׁמְּהַלֶּכֶת מִסָּבִיב לַחוֹמוֹת
בְּאֵימָה שֶׁמְּהַלֶּכֶת מִסָּבִיב לַחַיִּים
וִיכוֹלָה פִּתְאוֹם לִשְׁלֹחַ יָדַיִם
וּלְהַבְקִיעַ אֶת הָעִיר.
עַל כָּל הַיֹּפִי, הַחֶסֶד וְשִׂמְחַת הַקַּיִץ
הִדְבַּקְתִּי בְּעֶצֶב
פֶּתֶק אַזְהָרָה עַתִּיק ־ שָׁבִיר ־
נשיר