נֵצֵא אֶל הַקָּצִיר
נֵצֵא אֶל הַקָּצִיר
בֵּין בִּנְיְנֵי עִירֵנוּ
כִּי אֵין מַעְצוֹר בִּפְנֵי הָרוּחַ,
יַחַד נֵאֱלֹם אֲלֻמּוֹת שֶׁל אוֹר וְשִׁבֳּלִים
מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
הַחוֹדְרוֹת בֵּין הַתְּרִיסִים.
יֵשׁ שָׂדוֹת, יַלְדָּתִי, רְחָבִים זְהֻבִּים
אֲפִלּוּ בְּדִירָה בַּת שְׁנֵי חֲדָרִים
וְיֵשׁ גַּם פֵּאָה וְלֶקֶט,
נְלַקֵּט אֶת צְעָדַיִךְ
מִפְּאַת הַמִּרְפֶּסֶת
וְלֹא נוֹתִיר לַשִּׁכְחָה
אֶת צְלִיל הָרֶגֶל הַיְחֵפָה
אֲשֶׁר תּוֹפֶפֶת בָּרִצְפָּה כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת.
בּוֹאִי נִצְבֹּט אֶת הַקָּלִי
וְנֹאכַל וְנִשְׂבַּע וְנוֹתִיר,
הִנֵּה מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ
בְּשִׁיר.
נשיר