כְּשֶׁסַבְתָּא מַתְחִילָה לִשְׁכֹּחַ
כְּשֶׁסַבְתָּא מַתְחִילָה לִשְׁכֹּחַ
הִיא שׁוּב נִזְכֶּרֶת
וְלַסִּפּוּר כְּבָר אֵין הַתְחָלָה, אֶמְצַע וָסוֹף
רַק יַלְדָּה רְעֵבָה בְּיַעַר גָּדוֹל וְשָׁחֹר
בְּלִי שֵׁמוֹת
בְּלִי פָּנִים.
הַסֶּדֶק שֶׁבַּלֵּב הוּא חוֹר
מַנְעוּל
לְרֶגַע
שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ
וְחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ
וְחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ
אֵין סְפֹר פְּעָמִים.
אִמָּא אָמְרָה לִי לִשְׁמֹר עַל אָחִי הַקָּטָן,
אֵיךְ אֲנִי אֶשְׁמֹר עָלָיו
לְבַד בַּיַּעַר...
אִמָּא אָמְרָה לִי לִשְׁמֹר עַל אָחִי הַקָּטָן
אֵיךְ אֲנִי אֶשְׁמֹר עָלָיו
לְבַד בַּיַּעַר...
סַבְתָּא, בָּאנוּ לְבַקֵּר אוֹתָךְ,
אַתְּ זוֹכֶרֶת?
הִיא מְנַסָּה לְהַחֲזִיק קַו מַחְשָׁבָה
וּמִתְבַּלְבֶּלֶת
כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה וּרְעֵבָה
לְבַד
בַּיַּעַר
שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לִשְׁכֹּחַ.
נשיר