חַד גַּדְיָא
כְּשֶׁהָיָה הֶחָתוּל אוֹכֵל אֶת הַגְּדִי
הָיְתָה הַמַּפָּה כְּבָר מֻכְתֶּמֶת בְּיַיִן
וּפֵרוּרֵי מַצּוֹת.
חֲצוֹת.
מִי הֵבִיא לַשֻּׁלְחָן
אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת?
נִשְׁמַת סָבָתִי רִחֲפָה
בֵּין הַשִּׁירִים,
בְּכָל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל
טָעַמְנוּ תַּבְלִין חָסֵר.
כְּשֶׁהָיָה הֶחָתוּל אוֹכֵל אֶת הַגְּדִי,
בְּתוֹךְ הַגָּדָה שֶׁאָהַבְתִּי
הָיוּ צִיּוּרִים מַפְחִידִים.
שׁוֹחֵט מְדַמֵּם שׁוֹכֵב לְצַד שֶׁלֶד,
אוֹחֵז בְּיָדוֹ סַכִּין קַצָּבִים.
יֶלֶד מוּל שֶׁלֶד,
יֶלֶד סַכִּין,
בָּא לְפָנַי קֵץ כָּל בָּשָׂר.
הַבַּיִת שֶׁבּוֹ סָר מַר הַמָּוֶת
לֹא הָיָה מְצֻיָּר.
כְּשֶׁהָיָה הֶחָתוּל אוֹכֵל אֶת הַגְּדִי
הָיִינוּ שָׁרִים בַּעֲרָבִית.
פָּנִים שֶׁדָּהוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם
יָצְאוּ לְשַׂחֵק עִם קָטוּס (חָתוּל) וְעִם גָ'דִיד (גְּדִי)
וְצָחַקְנוּ
עִם מַה שֶׁאִבַּדְנוּ בַּדֶּרֶךְ,
בִּיצִיאָה חֲפוּזָה מִתּוּנִיס.
כְּשֶׁהָיָה הֶחָתוּל אוֹכֵל אֶת הַגְּדִי
רָצִיתִי לִשְׁאֹל אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת:
לְאָן הִיא הָלְכָה?
מָתַי הִיא חוֹזֶרֶת?
גַּם הִיא נִטְרְפָה?
מָה זֶה אוֹמֵר?
הָרֹאשׁ כְּבָר נִצְמַד לַמַּפָּה הַמֻּכְתֶּמֶת,
יֶלֶד חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת אֵלִיָּהוּ.
אוּלַי הוּא יֵדַע לְסַפֵּר.
נשיר