יַחַץ
כְּשֶׁסָּבִי הָיָה בּוֹקֵעַ אֶת הַמַּצּוֹת
הָיוּ יָדָיו וְהַמַּצּוֹת אֶחָד.
כַּפּוֹת יָדַיִם שֶׁל פּוֹעֵל בִּנְיָן,
כַּפּוֹת יָדַיִם שֶׁיָּדְעוּ לְעַרְבֵּב אֶת הַמֶּלֶט וְהַטִּיט,
אֶת הֶחָצָץ וְהָאַסְפַלְט
בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת
וְלֵב שָׁלֵם.
כְּשֶׁנֶּחְצוּ הַמַּצּוֹת לִשְׁנַיִם
גַּם עֲבוּרוֹ נֶחְצוּ הַמַּיִם
וְהוּא הָיָה עוֹבֵר בְּתוֹךְ הַיָּם בֶּחָרָבָה
וְכָל יִסּוּרֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מָתְקוּ לוֹ
כְּמוֹ לִטּוּף אֲהוּבָה.
נשיר