קַפְּצוֹנִים
לְמוֹשִׁיקוֹ תָּמִיד הָיוּ הֲכִי הַרְבֵּה קַפְּצוֹנִים
וְשֵׂעָר שֶׁגָּלַשׁ עַל הָעֹרֶף,
הוּא תָּמִיד הִתְחַפֵּשׂ לְפַנְקִיסְט.
בִּקְרִיאַת מְגִלָּה אֲנִי יָשַׁבְתִּי לְיַד סַבָּא
מִקָּדִימָה,
מוֹשִׁיקוֹ הָיָה יוֹשֵׁב לְבַד
בַּשּׁוּרָה הָאֲחוֹרִית
וּבְכָל פַּעַם שֶׁאָמְרוּ הָמָן
הוּא רוֹקֵן עָלָיו
אֶת כָּל הַמַּחְסָנִית.
הַגַּבַּאי הָיָה מְנוֹפֵף בַּיָּדַיִם
מְסַמֵּן לְהַפְסִיק
וְאָז הִשְׂתָּרֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
מִין שֶׁקֶט שָׁקֶט מוּזָר וּמֵעִיק.
בַּעַל הַקּוֹרֵא בִּקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ
וְלִקְרֹא בִּנְגִינָה,
אֲבָל מוֹשִׁיקוֹ הָיָה מֻכְרָח אָז
לִירוֹת אֶת הַיְּרִיָּה הָאַחֲרוֹנָה.
מֵאֵיפֹה הָיוּ לוֹ הֲכִי הַרְבֵּה קַפְּצוֹנִים
תָּמִיד הָיוּ שְׁמוּעוֹת,
חֵלֶק אָמְרוּ שֶׁהוּא גָּנַב מֵהַמַּכֹּלֶת
חֵלֶק אָמְרוּ שֶׁהוּא עוֹבֵד קָשֶׁה מְאֹד.
פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה הִגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
בְּכִפּוּר וּבְפוּרִים.
פַּעַם בְּחֻלְצָה לְבָנָה
וּפַעַם בְּמִכְנָסַיִם גְּזוּרִים
וְיוֹם אֶחָד כְּבָר לֹא הִגִּיעַ,
נֶעֱלַם אִישׁ לֹא יָדַע לְאָן
וּמֵאָז תָּמִיד חָסֵר לִי
רַעַשׁ בְּהָמָן.
נשיר