הֲדַסָּה
אֵיזֶה רֵיחַ נִשְׁאַר מִמֵּךְ, הֲדַסָּה?
נֶשֶׁף הַמַּסֵּכוֹת הִסְתַּיֵּם.
נוֹתַרְתְּ אוֹתָהּ נַעֲרָה יְתוֹמָה,
וְנוֹתַר לָךְ לֹא אָב וְלֹא אֵם.
נִקְרֵאת לָבוֹא, לֹא נִקְרֵאת לָבוֹא,
לַיְּהוּדִים בְּשׁוּשַׁן אוֹרָה וְשִׂמְחָה.
הַמֶּלֶךְ שִׁכּוֹר עוֹד מַחֲזִיק בָּךְ אֶצְלוֹ
בְּאֵזוֹר הַדִּמְדּוּמִים בֵּין מַלְכָּה לְשִׁפְחָה.
כִּתְבוּנִי בַּסֵּפֶר, כִּתְבוּנִי בִּצְחוֹק,
בִּמְשׁוּבַת הַמִּשְׁתֶּה וּבְשִׂמְחַת יְלָדִים.
אֶת חַיַּיִךְ תִּחְיִי מֵרָחוֹק
וְרַק יַיִן מַר עוֹד יִבְעַר בַּוְּרִידִים.
נשיר