שִׁיר הֲכָנָה לְפוּרִים
נִפְלְאוֹת הַשִּׁכְחָה,
מָה שֶׁאַתְּ זוֹכֶרֶת וּמָה שֶׁאֵינֵךְ זוֹכֶרֶת
חַד הוּא.
זֶה סוֹד הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת וְהַפָּרוֹת הָרָזוֹת,
זֶה סוֹד הַיְאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁנּוֹפֵל אֶל הַיָּם
וְנֶעֱלָם בְּתוֹכוֹ כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא חִבֵּק אֶת מִצְרַיִם
וְחָצָה יַבֶּשֶׁת.
זֶה סוֹד הַיַּיִן הַיָּשָׁן וְהָעַתִּיק הַזֶּה,
שֶׁהוּא זִכָּרוֹן וְשִׁכְחָה כְּאֶחָד,
נוֹשֵׂא אִתּוֹ אֶת עֹל הַשָּׁנִים
וּמַעֲלִים אוֹתָן בְּבַת צְחוֹק אֲדַמְדַּמָּה וּסְגַלְגַּלָּה.
הַאִם תִּשְׁכְּחִי לִי,
תָּחוּסִי עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁאֲנִי
וְעַל כָּל הָעֵצִים שֶׁצּוֹמְחִים עַל רֹאשִׁי
וּבוֹאִי נַרְשֶׁה לְעַצְמֵנוּ לְגִימָה
שֶׁהִיא מְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים, וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים
וּמְעַרְבֶּבֶת אֶת הַבֶּטֶן
וּמְכוֹפֶפֶת קְצָת חֻקִּים
וּמְסַחְרֶרֶת
מְשַׁחְרֶרֶת
וּמַרְפָּה
אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכִּוַּצְנוּ בַּנֶּפֶשׁ.
תִּצְחֲקִי אִתִּי,
גַּם לִצְחֹק
זֶה לִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ בְּיַחַד.
נשיר