מַקֵּל הַשָּׁקֵד
הִנֵּה מַקֵּל הַשָּׁקֵד
הָעֵירֹם וְהַדַּק
הֶחָשׂוּף אֶל צִנַּת חֹרֶף,
אֶל רוּחַ צָפוֹן וְאֶל רוּחַ קָדִים
וַיֵּצֵא פֶרַח
וַיָּצֵץ צִיץ
וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
עָלָה הַשָּׂרָף בָּאִילָנוֹת
וּפְרִיחָה לְבָנָה
כְּכַנְפֵי מַלְאָכִים
הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַחֲסוֹת
תַּחַת אֶבְרָתָהּ.
גַּם אַתָּה
הָעוֹמֵד וְאֵין בְּיָדְךָ דָּבָר,
הָעוֹמֵד עֲרִירִי
מוּל הַחֹרֶף הַקַּר
בּוֹעֵר בִּתְשׁוּקָה וְנִשְׂרָף ־
גַּם בְּךָ יַעֲלֶה הַשָּׂרָף
וּמִבֵּין הַזְּמוֹרוֹת וְיָדַיִם פְּרוּשׂוֹת
פֹּארוֹת הַשְּׁלוּחוֹת לְכָל עֵבֶר
יָנֵץ לְךָ שִׁיר,
עוֹד יִפְרַח בְּךָ זֶמֶר.
נשיר