בֵּין עַנְפֵי עֵץ הֶחָרוּב
בֵּין עַנְפֵי עֵץ הֶחָרוּב
רוּחוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשׂוֹחֲחוֹת.
נְשָׁמוֹת שֶׁהָלְכוּ אֵלֶיהָ
בָּאוֹת בְּפִצְעֵי הַגְּזָעִים וּבִשְׂרַף הָאִילָנוֹת,
שׁוֹלְחוֹת זְרוֹעוֹת וּבַדִּים
לְסוֹכֵךְ עַל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.
הַיְּלָדִים מְשַׂחֲקִים בַּגַּן.
כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?
שׁוֹאֶלֶת הָרוּחַ אֶת הָאִילָן
וְזוֹכֶרֶת
אֵיךְ טָמְנָה אֶת יָדֶיהָ בֶּעָפָר
וְהִנִּיחָה שְׁתִיל צָעִיר וְרַעֲנָן
וְהִנִּיחָה תִּקְוָה שַׁבְרִירִית וִירֻקָּה.
הַיְּלָדִים נִשְׁאֲרוּ הַיּוֹם בִּפְנִים
וְלֹא יָצְאוּ מִפְּאַת הַגֶּשֶׁם
וְלֹא יָצְאוּ מִפְּאַת הַקֹּר.
רוּחוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הִתְהַלְּכוּ בָּעֲנָפִים
וּבָרָקִיעַ הָאָפֹר
וְצָחֲקוּ בְּתוֹךְ טִפּוֹת הַשְּׁלוּלִית הַגְּדוֹלָה
וּבָכוּ אֶת מַרְאֵה הַטַּף
דְּמָעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה.
נשיר