הֲפֹךְ בָּהּ
כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁלִּקֵּט אֶת הַתֶּבֶן מִשַּׂעֲרוֹת רָחֵל
הָיָה סָבִי מְלַקֵּט אֶת הָעֲשָׂבִים מִגִּנָּתוֹ הַקְּטַנָּה,
עָג עוּגוֹת סְבִיב הָעֵצִים הַנְּמוּכִים
שֶׁנִּשְׁלְחוּ מִתּוֹכָהּ כְּמוֹ זְרוֹעוֹת ־
עוּגָה סְבִיב הָרִמּוֹן שֶׁלָּהּ,
עוּגָה סְבִיב אֲפַרְסְמוֹן שֶׁלָּהּ,
אוֹסֵף אֶת הָרֵיחַ הֶעָנֹג שֶׁל פִּרְחֵי הַיַּסְמִין הַלְּבָנִים
לְהַבְדִּיל בָּהֶם בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הָיָה סָבִי כָּפוּף עַל הָאָרֶץ
תּוֹלֵשׁ יַבְּלִית אַחַר יַבְּלִית
וּמְרַפֵּא אֶת הַפְּצָעִים שֶׁנִּבְקְעוּ בָּאֲדָמָה,
שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הָיָה סָבִי כָּפוּף
עַל הַסְּפָרִים
קֻשְׁיָה וְתֵרוּץ, קֻשְׁיָה וְתֵרוּץ
וְגַם עִם הָאָרֶץ הָיָה מְדַבֵּר
וְגַם עִם הָאָרֶץ הָיָה מְדַקְדֵּק
וְהוֹפֵךְ בָּהּ וְהוֹפֵךְ בָּהּ
בְּאוֹתָהּ הָעֶרְגָּה.
וּכְשֶׁעָזְבוּ אוֹתוֹ כּוֹחוֹתָיו עַל מִטַּת חָלְיוֹ,
כְּשֶׁלֹּא עָמְדוּ לוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו
וְלֹא עָמְדָה לוֹ קוֹמָתוֹ,
הָיָה פָּסוּק אֶחָד מֻנָּח עַל לְשׁוֹנוֹ,
מִתְגַּלְגֵּל וְמִתְמַלְמֵל וְנִצְעָק
שׁוּב וָשׁוּב וָשׁוּב
מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה:
"אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק
וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה"
נשיר