שַׁיִט
בַּחוּץ יוֹרֵד עַכְשָׁו גֶּשֶׁם וְקַר,
בִּפְנִים מַזְגָנִים רוֹחֲשִׁים
וְנוֹשְׁפִים אֶת רוּחָם,
יוֹנְקִים חַשְׁמַל מִן הַקִּירוֹת
וּמִן הַגָּז שֶׁבַּיָּם
וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ.
בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַחַיִּים מִצְטוֹפְפִים
אֶל תּוֹךְ הַשְּׂמִיכוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְנַעֵר,
אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם הַנִּסְתָּר
שֶׁקָּשֶׁה לְדַבֵּר,
אֶל תּוֹךְ מְקוֹמוֹת עֲמֻקִּים עֲמֻקִּים בַּכָּחֹל,
יְצוּרִים מִסְתּוֹרִיִּים וּנְדִירִים
מִתְהַלְּכִים בָּהֶם לְלֹא קוֹל,
מְנִיעִים זִרְמֵי מַיִם וּסְעָרָה.
יָצָאנוּ לָצוּד בְּסִירָה.
עַל סַפָּה בַּסָּלוֹן
אֲנִי מְכֻנָּס עִם יֶלֶד
שֶׁפּוֹחֵד מִקּוֹלוֹת הָרַעַם.
בַּחֲדָשׁוֹת הַמַּעֲצָמוֹת שׁוֹלְחוֹת
צוֹלְלוֹת מִלְחָמָה.
קוֹל חֲרִישִׁי נִקְלָט בַּסּוֹנָאר,
הוּא אוֹמֵר
אַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִתְּךָ
קְצָת לְבַד,
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִתְּךָ יוֹתֵר.
אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת מְכַנְּסִים אֶת כָּל יֵשׁוּתֵנוּ,
פְּעִימוֹת לֵב וְטִפּוֹת עַל הַחַלּוֹן
דּוֹפְקִים יַחַד.
אֲנִי הַמַּחְסֶה שֶׁלְּךָ, יֶלֶד,
אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד לוֹ.
אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ לְחוֹף מִבְטַחִים
נשיר