*
הַבִּיטוּ בִּי, עֵינֵי הָאֵשׁ,
אֵינִי רוֹאֶה יוֹתֵר בַּחֹשֶׁךְ
אֶת כָּל אוֹתָם אוֹרוֹת קְטַנִּים
אֲשֶׁר שָׁקְעוּ בְּנִשְׁמָתִי.
הַבִּיטוּ בִּי, עֵינֵי הָאֵשׁ,
בַּיַּעַר שֶׁקּוֹפֵא בָּרֶפֶשׁ,
בִּסְבַךְ הָעוֹרְקִים, בַּדָּם
אֲשֶׁר מַשְׁחִיר בְּטֻמְאָתִי.
הַבִּיטוּ אִישׁוֹנִים, יָדַעְתִּי,
פְּנֵי אָדָם אֵינָם גִּידִים וְעוֹר,
פְּנֵי אָדָם הֵם רַק מָבוֹא
לְדַעַת אֱלוֹהִים.
חַפְּשׂוּ בִּי בְּפִנּוֹת הַחֶדֶר
אוּלַי יֶשְׁנָן שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אוֹר,
אוּלַי נִשְׁאַר שָׁם פַּךְ טָהוֹר
בֵּין פִּיחַ וּצְלָלִים כֵּהִים.
(נר שני)
נשיר