*
אֱלֹהִים, כַּמָּה חֹשֶׁךְ צָרִיךְ לְגָרֵשׁ,
כַּמָּה לַיְלָה מֻטָּל עַל כְּתֵפָיו שֶׁל נֵר
שֶׁמִּזְדַּקֵּף כְּחַיָּל
אֶל הַקְּרָב הָאָבוּד,
בְּסוֹפוֹ יֵעָלֵם וְיִכְבֶּה.
מָה אוֹמֵר לְעַצְמוֹ נֵר בִּקְצֵה הַפְּתִילָה הַמַּשְׁחִיר,
בְּטִפּוֹת שַׁעֲוָה אַחֲרוֹנוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ?
מָה אוֹמֵר לְעַצְמוֹ נֵר
אַחֲרֵי שֶׁכָּלְתָה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק,
הָרְחוֹב הִתְרוֹקֵן
וְאֵין לוֹ בְּמָה לֶאֱחֹז יוֹתֵר?
חֲבֵרָיו בְּזֶה אַחַר זֶה עוֹלִים בְּעָשָׁן,
רַחַשׁ חֲרִישִׁי וְאֵינָם.
נִרְאֶה שֶׁהַנֵּר אֵינוֹ מְהַרְהֵר
רַק בּוֹעֵר
עַד שֶׁיִּכְלֶה כּוֹחוֹ,
עַד שֶׁיִּגָּמֵר
מְרֻכָּז כֻּלּוֹ
בָּרֶגַע
שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לָשֵׂאת.
(נר ראשון)
נשיר