אִישׁ בַּגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן
אִישׁ בַּגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן
לֵילוֹ אָרֹךְ, יָמָיו קְצָרִים,
עֲדַיִן אֵין לוֹ מִטְרִיָּה
שֶׁתְּסוֹכֵךְ מִמִּמְטָרִים.
פָּגַע בּוֹ שֶׁבֶר הֶעָנָן,
חָשׂוּף מְאוֹד לְכָל טִפָּה,
יֵשׁ גֶּשֶׁם בַּיְשָׁנִי מְעַט
שֶׁמְּרַמֵּז עַל בּוֹא סוּפָה.
סוּפָה וְסוֹף שֶׁל עוֹד תְּקוּפָה,
אִישׁ מִסְתּוֹפֵף בְּחֻלְצָתוֹ
חֻלְצָה קְצָרָה, לֹא אֲרֻכָּה.
טִפּוֹת קָרוֹת עוֹקְצוֹת אוֹתוֹ.
אִישׁ בַּגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן
כָּנוּעַ, כְּפוּף קוֹמָה וָרָץ,
הַגֶּשֶׁם הֶחְלֵטִי מְאֹד
רַק הוּא אַף פַּעַם לֹא נֶחְרָץ.
נשיר