לִקְרֹא בַּבֹּץ
פַּעַם יָדַעְתִּי לִקְרֹא בַּבֹּץ.
לֹא לִרְאוֹת בּוֹ עֲתִידוֹת,
רַק לְשַׂחֵק בּוֹ וְלִצְחֹק.
פַּעַם יָדַעְתִּי לִקְרֹא בַּבֹּץ
מִבְּלִי לַחְשֹׁב
עַל נִגּוּב הַמַּגָּפַיִם בַּכְּנִיסָה,
עַל מָה שֶׁלֹּא יוֹרֵד בַּכְּבִיסָה.
הָיִיתִי מִתְמַסֵּר אֶל הָעִסָּה
וְנוֹגֵעַ בָּהּ עִם כָּל הָאֶצְבָּעוֹת וְהַיָּדַיִם וְהַלֵּב.
פַּעַם יָדַעְתִּי לִקְרֹא בַּבֹּץ
וְלֹא שָׁאַלְתִּי אֵיךְ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ
וְלֹא נִסִּיתִי לָלֶכֶת מִסָּבִיב בִּזְהִירוּת
שֶׁלֹּא לְהִתְלַכְלֵךְ בַּדֶּרֶךְ לָעֲבוֹדָה,
כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמִּגְדָּל.
פַּעַם בָּנִיתִי מִגְדָּלִים מִבֹּץ
וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לִי
שֶׁאֵין לָהֶם עָתִיד.
נשיר