בְּכָל סְתָו אֲנִי בּוֹכֶה אֶת חַיַּי
בְּכָל סְתָו אֲנִי בּוֹכֶה אֶת חַיַּי
וְנִשְׁפָּךְ עִם הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן
שֶׁמְּאַבֵּד גֹּבַהּ.
עוֹד וְעוֹד חֹשֶׁךְ מְלַחֵךְ אֶת שׁוּלֵי הַיּוֹם
וּצְמַרְמוֹרוֹת שֶׁל בֵּין עַרְבַּיִם
מַעֲבִירוֹת בַּגּוּף שְׁאֵלוֹת שֶׁלֹּא יְכוֹלָה
לִהְיוֹת לָהֶן תְּשׁוּבָה.
אִלּוּ הָיִיתִי גֶּשֶׁם
אֵיזֶה גֶּשֶׁם הָיִיתִי?
מִמְטָרִים קַלִּים,
טִפָּה אַחַת בּוֹדֶדֶת
שֶׁנָּגְעָה בַּעֲלֶה
וְנִשְׁמְטָה אֶל אֲדָמָה מְאֻבֶּקֶת וִיבֵשָׁה,
נִסְפֶּגֶת מַהֵר.
אִלּוּ הָיִיתִי גֶּשֶׁם
לֹא הָיִיתִי יוֹרֵד מִתַּחַת לְפָנָס,
הָיִיתִי נוֹפֵל שָׁקוּף בְּחֹשֶׁךְ מֻחְלָט
וְנִפְלָט מִן הַמַּרְזֵב
בִּכְפַר נִדָּח.
אִלּוּ הָיִיתִי גֶּשֶׁם
הָיִיתִי מִתְפַּזֵּר לִרְסִיסִים
וּמְלַכְלֵךְ אֶת הַתְּרִיסִים
וּמִתְבַּיֵּשׁ,
אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יָבֵשׁ
וְשַׁתְקָנִי
וְלֹא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי.
יֶלֶד מוֹתֵחַ כַּפּוֹת יָדַיִם קְטַנּוֹת
כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת מַגַּע הַשָּׁמַיִם.
הָיִיתִי רוֹצֶה לִפֹּל אֶל תּוֹךְ יָדוֹ
וּלְהַרְטִיב אוֹתָהּ בְּלַחְלוּחִית שֶׁל אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה,
אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת גִּשְׁמֵי בְּרָכָה
וַאֲנִי רֵיק וְלֹא זוֹרֵם
וְהַשָּׁעוֹן שֶׁמְּתַקְתֵּק
כְּבָר מִתְרַעֵם עָלַי
שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי?
בְּכָל סְתָו אֲנִי בּוֹכֶה אֶת חַיַּי
וּמִשְׁתַּפֵּךְ.
הַאִם הַפַּעַם מַשֶּׁהוּ יִתְהַפֵּךְ,
מָה מֵעָלַי?
בְּכָל סְתָו אֲנִי בּוֹכֶה אֶת חַיַּי
נשיר