נְעִילָה
שְׁעַת נְעִילָה,
תַּשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּה
וְכֹחוֹ שֶׁל הַגּוּף
וְהַכֹּחַ לְהַכְחִישׁ אֶת הַסּוֹדוֹת
שֶׁאֵינֶנִּי מֵעֵז לְגַלּוֹת לְעַצְמִי
וַאֲנַחְנוּ מָה
עוֹד רֶגַע סוֹגְרִים,
הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֶׁקֶת
אֶת רָאשֵׁי הָעֵצִים
מוּכָנָה לִמְסֹר אֶת נַפְשָׁהּ
לַיָּם.
הָרֶגַע
קָצָר וְנִצְחִי בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה
וְחוֹמֵק
בְּאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה
שֶׁמְּבַקְּשִׁים לֶאֱחֹז בָּהּ
אַל תֵּלֵךְ,
אֲנִי זָקוּק לְמַגָּע
לְחִבּוּק, לִתְמִיכָה, לְחִיּוּךְ
לִלְטִיפָה קַלָּה
שֶׁתְּגַלֶּה רַחֲמֶיךָ.
נשיר