בַּכֵּסֶה
מִתַּחַת לַכִּסּוּי
בָּרָה כַּלְּבָנָה
הַשָּׁנָה כְּמוֹ כַּלָּה מְכַסָּה אֶת פָּנֶיהָ
וְשׁוֹתֶקֶת אֶת גַּרְעִין הַזְּמַן.
מִתַּחַת לַכִּסּוּי
שָׁנָה נוֹשֵׂאת זִכְרוֹנוֹתֶיהָ
וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ
לְאָן תּוֹלִיךְ אוֹתָם.
וְהֶחָתָן נִגָּשׁ אֵלֶיהָ
וְלִבּוֹ פּוֹעֵם
וְקוֹל שׁוֹפָר שֶׁל בְּרִית הוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו
וְהוּא רוֹכֵן מֵעַל רֹאשָׁהּ
וּמִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ
תְּנוּעַת הַזְּמַן, תְּנוּעַת הַנֶּפֶשׁ,
גַּם הַמָּקוֹם נָע מִתַּחְתָּיו.
וְהִיא, כֵּיצַד תַּבִּיט בּוֹ
וְאֵיךְ יִחְיוּ בְּיַחַד
כְּשֶׁיַּעֲמֹד חָשׂוּף מוּלָהּ
עִם כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו.
שָׁנָה בְּהִינוּמָה
כְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת
נֶעֱלֶמֶת כְּמוֹ מַסָּע
הַמֶּלֶךְ בִּשְׂדוֹתָיו.
נשיר