נְדָרִים
הַנְּדָרִים הַסְּמוּיִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ
וּבֵינִי לְבֵינִי,
לָמָּה גַּם אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְהָפֵר לִי?
לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִסְחֹב אוֹתָם,
לְהִקָּשֵׁר בְּכַעַס רִגְעִי
שֶׁמִּתְעַבֶּה לִשְׁבוּעוֹת שֶׁאֲנִי לֹא מְסַפֵּר.
וְאַף אֶחָד לֹא מֵפֵר.
מְצֻפֶּה מִגֶּבֶר לִהְיוֹת אִישׁ שֶׁל מִלָּה,
וְלִהְיוֹת אַחְרַאי גַּם עַל שֶׁלָּךְ,
שֶׁחָס וְחָלִילָה מַשֶּׁהוּ לֹא יִבְרַח
וּפִתְאוֹם תֶּאֶסְרִי אִסָּר עַל נַפְשֵׁךְ.
אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת דָּרוּךְ
וּלְשַׁחְרֵר אוֹתָךְ מֵעַצְמֵךְ,
כְּאִלּוּ אֲנִי יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ שֶׁאַתְּ לֹא יוֹדַעַת,
כְּאִלּוּ אַתְּ זֹאת שֶׁלִּפְעָמִים מִשְׁתַּגַּעַת
וּמְאַבֶּדֶת עֶשְׁתּוֹנוֹת.
אֲבָל אֲנִי זֶה שֶׁיּוֹרֶה לְכָל הַכִּוּוּנִים,
אֲבָל אֲנִי זֶה שֶׁחַיָּב תָּמִיד לַעֲנוֹת,
וּלְהַגִּיד:
"אַף פַּעַם",
"בְּחַיַּי",
"בְּכָל הַיָּקָר לִי",
"פַּעַם אַחֲרוֹנָה וְדַי".
וְזוֹ אַתְּ שֶׁקְּצָת שׁוֹמֶרֶת עָלַי.
וְזוֹ אַתְּ שֶׁמּוֹחֶלֶת מֵרֹאשׁ
עַל מָה שֶׁאֲנִי לֹא מַבְטִיחַ,
וְזוֹ אַתְּ שֶׁלֹּא מִתְמַרְמֶרֶת
עַל זֶה שֶׁאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ,
וְנוֹשֵׂאת אֶת מָה שֶׁאֲנִי לֹא מְקַיֵּם,
וּמְאַפְשֶׁרֶת לַנְּדָרִים לְהֵעָלֵם מֵאֲלֵיהֶם.
אָז תֵּדְעִי שֶׁלֹּא וִתַּרְתִּי עֲדַיִן,
וַאֲנִי סוֹחֵב אֶת הַחוֹבוֹת
שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָךְ וּלְעַצְמִי בַּלֵּב.
מִשָּׁם נוֹבַעַת הַתְּשׁוּקָה,
מִשָּׁם מַגִּיעַ הַכְּאֵב.
נשיר