פָּרָה אֲדֻמָּה
בְּעֵץ אֶרֶז, אֵזוֹב וּשְׁנִי הַתּוֹלַעַת
הַקֵּא מִגּוּפְךָ אֶת פְּרִי עֵץ הַדַּעַת,
תַּכְלִית הַיְּדִיעָה ־ נֶפֶשׁ נִכְנַעַת.
מְצֻוָּה לִהְיוֹת,
אֵין הִיא יוֹדַעַת מַדּוּעַ.
מַדּוּעַ יֵשׁ מָוֶת, מַדּוּעַ יֵשׁ קֵץ?
מַדּוּעַ הַסֵּדֶר הַטּוֹב מִתְנַפֵּץ?
רְחַץ אֶת גּוּפְךָ בְּאָדֹם, בְּאֵפֶר בּוֹעֵר.
טְבֹל בַּמַּיִם,
אֵין הֶסְבֵּר.
רַק גֹּבַהּ כָּחֹל שֶׁל שָׁמַיִם.
נשיר