שָׂרָף
הַנָּחָשׁ הַמְּהַלֵּךְ בִּי,
הַמְּשֻׁלָּח בְּכִלְיוֹתַי,
הַשָּׂרָף הַבּוֹעֵר וְנוֹשֵׁךְ
הוּא הַמּוֹשֵׁךְ אֶת נַפְשִׁי לֶעָפָר,
הַכָּרוּךְ עַל עָקֵב וְלוֹחֵשׁ.
הוּא הַנָּחָשׁ שֶׁמֻּתָּךְ לִנְחֹשֶׁת,
אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָעוֹקֵץ,
הוּא כְּאֵב הַצְּרִיבָה,
הַפֶּצַע, הַחֹלִי,
וְהוּא מֵרִים אֶת עֵינַי
אֶל הַנֵּס.
לֹא הוּא הַמֵּמִית,
לֹא הוּא הַמְּחַיֶּה,
הוּא לֹא מַעֲנֶה לַחִידָה.
הוּא קִלְלַת הָאָדָם
הַמְּגֹרָשׁ מִגַּן עֵדֶן,
וְקִלְלַת יִסּוּרֵי הַלֵּדָה.
וְהוּא הַמַּקִּישׁ בְּעֶרְגַּת אַיָּלוֹת,
מִתְפַּתֵּל בְּאֵימַת הַמַּשְׁבֵּר,
וְהוּא הַמּוֹלִיד מִן הָרֶחֶם תְּפִלּוֹת
מִן הַזְּמַן הָאוֹזֵל, הֶחָסֵר.
בַּקָּשַׁת הָרִפּוּי,
בַּקָּשַׁת הַמָּזוֹר,
לְהַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה.
תֵּן לִי לִכְתֹּת אֶת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת
וּלְהַלֵּל בְּתוֹדָה אֶת שִׁמְךָ.
נשיר