פֶּרַח לָבָן
הָאֲדָמָה פּוֹצָה אֶת פִּיהָ וּבוֹלַעַת מִנְהָרוֹת,
בְּיֹבֶשׁ הַקּוֹצִים נִשְׂרָפִים הַיְּעָרוֹת.
כִּכָּרוֹת כְּאוּבוֹת עוֹשׂוֹת לִדְמֹעַ
הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ?
הִנַּחְתִּי אֶת הַמַּטֶּה,
אֵין לִי מִשְׁעָן.
תְּחַבְּקִי,
זֶה כָּל מָה שֶׁאֶפְשָׁר.
זֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ:
פֶּרַח לָבָן
שֶׁיָּצִיץ מִתּוֹךְ אֵשׁ.
נשיר