אֲנִי מִן הַמִּתְאוֹנְנִים
אֲנִי מִן הַמִּתְאוֹנְנִים,
מִמִּתְאַוֵּי הַבָּשָׂר,
מִמּוֹאֲסֵי הַמָּן.
הָעֲיֵפִים,
הַלֹּא יָפִים,
הַדּוֹחֲפִים בַּתּוֹר,
לֹא קָמִים בַּזְּמַן.
בִּרְדִיפַת הַשְּׂלָו
וּלְלֹא שַׁלְוָה,
בִּמְנוּסָה תְּמִידִית
מְנַסִּים לִשְׁכֹּחַ
חֶרְדַת מִדְבָּר,
חֶרְדַת מָחָר
רַק מְעַט בָּשָׂר
יַעֲזֹר לִבְרֹחַ.
אַל תִּקְבֹּר אוֹתִי
בְּגָרוֹן חָנוּק,
בְּעָפָר שָׁחוּק,
בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ.
תֵּן מְעַט שַׁלְוָה,
קְצָת תְּחוּשַׁת קִרְבָה
שֶׁתַּחְזִיר אוֹתִי,
שֶׁתִּתֵּן לִי עֵרֶךְ.
נשיר