"כֹּהֲנִים!"
לִפְנֵי מוּסָף הָיָה הַגַּבַּאי יוֹצֵא וְצוֹעֵק:
"כֹּהֲנִים!"
וְכָל הַיְּלָדִים הָיוּ רָצִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת
לְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת טַלִּיתוֹת לְבָנוֹת וּזְרוֹעוֹת שֶׁל בְּרָכָה.
עַל לוּחִית כֶּסֶף קְטַנָּה
בְּשִׁפּוּלֵי יְרוּשָׁלַיִם
הִיא נֶחְרְטָה בִּכְתָב עִבְרִי קָדוּם
"הֲכִי קָדוּם שֶׁנִּמְצָא עַד כֹּה".
עַל לוּחִית כֶּסֶף קְטַנָּה
בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁבְּחַדְרֵי הַלֵּב
הִיא מֻנַּחַת וּמִתְפַּעֲנַחַת,
מִסְתַּלְסֶלֶת בְּאָזְנַי וּמַרְעִידָה אֶת עַמּוּד הַשִּׁדְרָה
כְּמוֹ מִמְצָא עַתִּיק שֶׁהִטְמִינוּ בִּי.
לִפְנֵי מוּסָף
אֲנִי יוֹצֵא
אֶל גִּנַּת הַמִּשְׂחָקִים וְצוֹעֵק: "כֹּהֲנִים!"
כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת יְלָדַי
וְלַעֲטֹף אוֹתָם
בְּתוֹךְ רֶחֶם בְּרָכָה וַחֲלוֹם,
וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
נשיר