מַיִם מָרִים
אַל תַּשְׁקֶה אוֹתִי מַיִם מָרִים
שֶׁלֹּא יִמָּחֶה הַשֵּׁם
גַּם אַתָּה אָשֵׁם
רוּחַ קְנָאוֹת
נוֹשֶׁבֶת בְּךָ
מְבַקֶּשֶׁת אוֹתִי
עַל לֹא כְּלוּם
וְהַלֵּב מָה?
אַתָּה רוֹצֶה לִקְשֹׁר אַהֲבָה
בִּקְלָף וְעָפָר
לִקְשֹׁר אַהֲבָה בְּאָסוּר וּמֻתָּר
וּמְגִלּוֹת מְגִלּוֹת שֶׁל מַכְאוֹב
הַאִם אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱהֹב?
פַּעַם הָיִיתָ בַּיְשָׁן
לְפָחוֹת כָּךְ כָּתוּב בַּסְּפָרִים
כָּךְ כָּתַבְתִּי בְּתוֹךְ מַחְבָּרוֹת הַשִּׁירִים מַצְהִיבוֹת הַדַּפִּים
שֶׁשָּׁמַרְתִּי בְּתוֹךְ מְגֵרַת הַיַּלְדוּת
לְאָן מוֹלִיכִים אוֹתִי?
לִחְיוֹת אוֹ לָמוּת?
בָּכִיתִי אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ מִסְתָּרִים
אַל תַּשְׁקֶה אוֹתִי מַיִם מָרִים
נשיר