אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ
וְלֹא הָיָה לוֹ גּוֹאֵל
אֶלָּא אֲנִי,
וְהַחֲבָלִים הַסְּמוּיִים שֶׁקָּשְׁרוּ אוֹתוֹ
וְקָשְׁרוּ בֵּינֵנוּ
הָיוּ חוֹנְקִים אוֹתִי בַּלַּיְלָה.
שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ יִגְאָלֶנּוּ.
נִלְקַחְנוּ מֵאוֹתָהּ הַצֶּלַע,
אָכַלְנוּ אוֹתָם הַשִּׁירַיִם
מֵאוֹתוֹ הַסִּיר.
יָדַעְנוּ יַחַד
אֶת טַעַם הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַיָּד
שֶׁנִּטְבְּלָה בַּתַּבְשִׁיל
וְשָׂמָה בְּפִינוּ אֶת הַלֶּחֶם.
אֱלֹהִים רוֹדֶה בּוֹ בְּפָרֶךְ.
לָמָּה רַק בּוֹ
לָמָּה דַּוְקָא בּוֹ
לָמָּה אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ
לִגְאֹל אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתִי?
וְלֹא הָיָה לוֹ גּוֹאֵל
אֶלָּא אֲנִי,
וּבְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה
שְׁטוּף אַשְׁמָה
גַּם לִי לֹא הָיָה.
נשיר