אִישׁ עִתִּי
אִישׁ הוֹלֵךְ לַעֲזָאזֵל
לוֹקֵחַ שֶׂה
תָּמִים
וְרַךְ
אֶל רַחֲמֵי שָׁמַיִם
הָרָקִיעַ חָשׂוּף
גַם הָאֲדָמָה
זְמַנּוֹ אוֹזֵל
כְּמוֹ טִפּוֹת מַּיִם בַּמִּדְבָּר
אוֹר מְּסַנְוֵר
עוֹטֵף אֶת הַשְּׁמָמָה
עַל גַּבּוֹ הַמַּעֲשִׂים
שֶׁיִּתְפָּרְקוּ
עַל סֶלַע וַעֲפַר
שָׁם הַרְחֵק
בְּתוֹכְכֵי יְרוּשָׁלַיִם
אֲנָשִׁים מִתְפַּלְּלִים שֶׁיְּכֻפַּר
אִישׁ עִתִּי, כְּצֵל חוֹלֵף,
זָקוּק לְעוֹד קְצָת זְמַן
עַל רֹאשׁ הַצּוּר
מְבַקֵּשׁ כַּפּוֹת יָדֵךְ
וְאֶת כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר כִּסִּיתָ בֶּעָנָן
נשיר