מַרְאֶה הַנֶּגַע
הַאִם אַתָּה אַמִּיץ מַסְפִּיק
בִּשְׁבִיל לְהִסְתַּכֵּל לִי אֶל תּוֹךְ הַפְּצָעִים
בְּלִי לְהִגָּעֵל?
אֲנִי אֶחְשֹׂף בְּפָנֶיךָ אֶת נִגְעֵי הַבָּשָׂר
וְהַפַּעַם אַתָּה
לֹא תַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ
לֹא תְּעַוֵּת אֶת פָּנֶיךָ
וְלֹא תִּבָּהֵל
רַק תִּרְאֶה אוֹתִי,
בַּהֶרֶת אֲדַמְדֶּמֶת וּמִסְפַּחַת.
אֲנִי עֲיֵפָה
מִנִּסְיוֹנוֹת לְהַסְתִּיר,
אֲנִי זְקוּקָה
שֶׁתָּעֵז וְתַבִּיט לִי
בָּעָמֹק, בַּיָּרֹק, בַּמַּשְׁחִיר
וְאִם אַתָּה רוֹאֶה
שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק לְאֵיזֶה זְמַן
תֵּן לִי קְצָת לְבַד,
הַנֶּתֶק יַחְלִים.
רַק אַל תְּטַשְׁטֵשׁ,
אַל תִּתְחַמֵּק,
אַל תַּעֲלִים.
נשיר