→ חזרה לתוצאות
שירי ספר ויקראשמיני

עוֹלָה

נְעוּרֵי הַבָּנִים הָעוֹלִים כְּקָרְבָּן, הַקְּרֵבִים עַד אָבְדָן וּמְבַקְּשִׁים לִשְׁבֹּר רֶסֶן. נְעוּרֵי הַבָּנִים שֶׁהָיוּ וְאֵינָם, שֶׁהֵסִירוּ בִּגְדָּם חֲשׂוּפִים עַד הָעֶצֶם. בָּנִים שֶׁאָבְדוּ בִּתְשׁוּקַת אֵשׁ זָרָה, בִּתְשׁוּקַת הַמַּגָּע שֶׁלֹּא נִתְפָּס בַּיָּדַיִם. בִּתְשׁוּקַת הֵעָלְמוּת בְּלֵב הַלֶּהָבָה, בִּתְשׁוּקַת שִׁכָּרוֹן, תְּשׁוּקַת יַיִן. עֵינָיו שֶׁל הָאָב הוּא קוֹפֵץ אֶת שְׂפָתָיו וְנוֹשֵׂא אֶת אֶת מַרְאֵה הַשְּׂרֵפָה הָאוֹכְלָהּ עַד אַחְרוֹן לֵילוֹתָיו, שְׁתִיקָתוֹ בְּעוֹרְקָיו וּתְמוּנַת יְלָדָיו עוֹלָה