שִׁעוּר קָרְבָּנוֹת
"כֻּלָּם לְהוֹצִיא קָרְבָּנוֹת"
בִּקֵּשׁ הַמּוֹרֶה לְמִקְדָּשׁ
"וּלְהַנִּיחַ אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן".
("שֻׁלְחָן זֶה מִזְבַּח", מִישֶׁהוּ לָחַשׁ)
לָזֶה יֵשׁ עוֹלָה,
לָזֶה יֵשׁ שְׁלֵמִים,
לָזֶה קֹמֶץ מִנְחָה לְלֹא דְּבַשׁ,
עֲטוּפָה בְּשַׂקִּית יְרָקוֹת מֵהַסּוּפֶּר,
עִם מַגֶּבֶת קְטַנָּה
וְחִיּוּךְ מְבֻיָּשׁ.
כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ
בַּמְּעַט שֶׁהֵבִיא
וּבֵינְתַיִם פָּשְׁטוּ אֵבָרִים.
אֵמוּרִים שֶׁנּוֹתְרוּ
נֶאֶמְרוּ בַּחֲשַׁאי,
הֵם פִּנּוּ אֶת הַדֶּשֶׁן
וְהוֹצִיאוּ סְפָרִים.
הִמְשִׁיכוּ מַהֵר אֶל תָּמִיד
בֵּין עַרְבַּיִם
הוּא עִם מֵקֵל עַל גָּדֵר.
מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת
בַּדֶּרֶךְ לַבַּיִת
וְחוֹשֵׁב אֵיךְ מָחָר הוּא חוֹזֵר.
מָחָר שׁוּב הוּא יַנִּיחַ
אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ.
הוּא הַקָּרְבָּן
אָשָׁם.
מַרְחֶשֶׁת עַל הַמַּחֲבַת
וּבַבֶּטֶן
זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה
אָדָם.
נשיר