נְשִׂיאִים ("אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא")
קָרוֹב לַשָּׁמַיִם,
לְמַעְלָה
דְּבָרִים נִצְבָּעִים
כָּחֹל וְלָבָן
בְּסִחְרוּר הַגְּבָהִים
הַטָּהוֹר כְּמוֹ בְּדֹלַח
קַל לִשְׁכֹּחַ
אֶת דַּם הַקָּרְבָּן.
אֵיךְ נֵרֵד
וְנִסְמֹךְ יָדַיִם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר
וְנִתְוַדֶּה,
אֵיךְ נִגַּע בְּגוּפוֹ הַמְּחֻסְפָּס וְהַגַּס
אֵיךְ נִשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ הַפּוֹעֶה?
נְשִׂיאִים בָּרוּחַ,
שְׂעִירִים בָּעֵדֶר
לְאָן נֶעֱלַם הָרוֹעֶה?
אֲנַחְנוּ לֹא עַנְנֵי כִּבְשָׂה דְּשֵׁנִים
אֲנַחְנוּ הַשֶּׂה הַתּוֹעֶה
נשיר