וְרַק בְּמוֹתוֹ אָדָם נֶאֱסַף
וְרַק בְּמוֹתוֹ אָדָם נֶאֱסַף
אוֹסֵף אֶל הַמִּטָּה אֶת רַגְלָיו
נֶאֱסַף אֶל עַמָּיו
וְכָל יָמָיו
אוֹתָם פִּזֵּר כְּמוֹ זְרָעִים
בַּעֲרוּגוֹת חַיָּיו
נִקְלָטִים
בָּאֲדָמָה
בָּנָיו נֶאֱסָפִים אַחַר הַמִּטָּה
מַעֲלִים זִכְרוֹנוֹת
מוֹצִיאִים בִּזְהִירוּת
מָה שֶׁנִּקְבַּר בָּאֲרוֹנוֹת
פִּסָּה אַחַר פִּסָּה
הֵם מְבַקְּשִׁים לְהַרְכִּיב אֶת דְּמוּתוֹ
מִי הֵם כָּעֵת בִּלְעָדָיו
מִי הוּא עַכְשָׁו בְּלֶכְתּוֹ
וְרַק בְּמוֹתוֹ אָדָם נֶאֱסַף
כְּצַעֲצוּעֵי יַלְדוּת
נְשִׁימוֹתָיו
כְּבָר לֹא נִזְרוֹת לָרוּחַ
וְהוּא מֻנָּח פָּשׁוּט
כְּכָל הַדְּבָרִים הַשּׁוֹתְקִים
אוֹתוֹ הַמָּקוֹם בַּשְּׁחָקִים
תָּמִיד סָתוּם
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
לֹא יוֹדְעִים עָלָיו כְּלוּם
וְרַק בְּמוֹתוֹ
אָדָם נֶעֱמָד
לֹא מִתְהַלֵּךְ מִפִּסְגָּה לְפִסְגָּה
וְלֹא מִתְהַלֵּךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי
וְרַק בְּמוֹתוֹ מְצַפִּים לִדְמוּתוֹ בַּחֲלוֹם
וּמַבִּיטִים לְאָחוֹר
וְאוֹמְרִים וַיְחִי
נשיר