אֵיךְ מְדַבְּרִים עִם יֶלֶד
אֵיךְ מְדַבְּרִים עִם יֶלֶד
אַחֲרֵי שֶׁהוּא מֵת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה
אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר בָּכִיתָ אוֹתוֹ
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתֶיךָ
וְקָבַרְתָּ אוֹתוֹ כָּל בֹּקֶר בַּבּוֹר
כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְתַפְקֵד
וּבְכָל זֹאת זָכַרְתָּ אוֹתוֹ
וּבְכָל זֹאת לֹא הִצְלַחְתָּ לְתַפְקֵד.
פִּתְאוֹם מְחַבֵּק אוֹתְךָ גֶּבֶר זָר
וּבוֹכֶה כְּמוֹ יֶלֶד
וְאוֹמֵר זֶה אֲנִי
אֲבָל הוּא כְּבָר לֹא מַמָּשׁ הוּא
וְגַם אַתָּה כְּבָר לֹא מַמָּשׁ אַתָּה
לֹא כְּמוֹ שֶׁהוּא זָכַר
לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה זָכַרְתָּ.
הַשִּׂמְחָה מַרְקִיעָה שְׁחָקִים
וְהַמְּבוּכָה מַרְעִידָה תְּהוֹמוֹת
וְיֵשׁ גַּם אֶת מָה
שֶׁהוּא לֹא מְסַפֵּר
וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֹא
כִּי גַּם אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה
הוּא לֹא יָכוֹל לְשַׁקֵּר אוֹתְךָ
וְאַתָּה לֹא שׁוֹאֵל
אַתָּה פּוֹחֵד לָדַעַת
אַתָּה כְּבָר עָיֵף מִדַּי
אוּלַי אַתָּה בְּעֶצֶם יוֹדֵעַ
וְיָדַעְתָּ תָּמִיד אֶת הָאֱמֶת.
כָּעֵת עָלֶיךָ לִבְחֹר מֵחָדָשׁ
בַּיֶּלֶד הַחַי
עַל פְּנֵי הַיֶּלֶד הַמֵּת.
נשיר