אָסְנַת
קְחִי אֶת שְׁבָרַי, אֶת חֶלְקֵי נִשְׁמָתִי
וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדַיִךְ
מְכָרוּנִי אֶחָי, אֲנִי בּוֹדֵד וְנָכְרִי
וּבְגָדַי הַקְּרוּעִים לְרַגְלַיִךְ
הַמַּלְכוּת הִיא רַק שֶׁקֶר, אֵינָהּ מְנַחֶמֶת
בְּכָל כּוֹחִי וּבְכָל עוֹצֵם יָדִי
לֹא אוּכַל לְלַטֵּף שְׂעָרֵךְ כְּמוֹ יֶלֶד
בִּתְמִימוּת וּבְכָל מְאוֹדִי
כִּי אִמִּי וְאָבִי עֲזָבוּנִי כַּלָּה
וְאָסַפְתִּי עַצְמִי כִּבְיָכוֹל
וְרַק לֶאֱהֹב יָשָׁר וּפָשׁוּט
עֲדַיִן אֵינֶנִּי יָכוֹל
מָה לִי כָּל טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם
גַּם הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי עַל בּוֹר
רֵיק וּמַפְחִיד וְיָבֵשׁ אֵין בּוֹ מַיִם
רַק עֶצֶב שׁוֹתֵק וְשָׁחֹר
תִּפְרִי אֶת קְרָעַי כְּמוֹ כֻּתֹּנֶת פַּסִּים
וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדַיִךְ
יֵשׁ מִדְבָּר הַחוֹצֵץ בֵּין הַלֵּב וְהַבַּיִת
אוֹרַחַת גְּמַלִּים נְשָׂאתַנִי אֵלַיִךְ
נשיר