הַאִם אֲנִי רָחֵל שֶׁלָּךְ
הַאִם אֲנִי רָחֵל שֶׁלָּךְ
אוֹ אוּלַי אֲנִי לֵאָה
עֵינַי הָרַכּוֹת
הַבֶּטֶן מְלֵאָה
כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר מִן הַשָּׂדֶה
עָיֵף וְיָגֵעַ
וְזֶה לֹא שָׂדֶה
זֶה בְּסַךְ הַכֹּל מִשְׂרָד
וַאֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל פָּקִיד
וַאֲנִי לֹא צַיַּד
הַאִם כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר מְאֻחָר
וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת הַפָּנִים
הֶחֱלַפְתִּי אֶת מַשְׂכֻּרְתֶּךְ
עֲשֶׂרֶת מוֹנִים
שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד שֶׁבַע שָׁנִים
הַאִם הֵם חוֹלְפִים
כְּיָמִים אֲחָדִים?
הַאִם אֲנִי רָחֵל שֶׁלָּךְ
כְּמוֹ שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי בַּחֲלוֹמוֹת
זוֹהֵר כְּמוֹ כּוֹכָבִים
מִשְׁתַּחֲוֶה כַּאֲלֻמּוֹת
וְאַתְּ עוֹד רוֹצָה לִגְלֹל לִי אֶת הָאֶבֶן
מֵעַל פִּי הַבְּאֵר
וְשֶׁנֵּשֵׁב בְּיַחַד וּנְדַבֵּר וּנְדַבֵּר
עַד קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית
הָרֹאשׁ מִתַּחַת לַכָּרִית
אַתְּ יֶשְׁנָהּ
וְלֹא בָּנִיתִי לְךָ אַרְמוֹן
רַק שֶׁתֵּדְעִי
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ הָמוֹן
רַק לֹא יוֹדֵעַ לְהַגִּיד אֶת זֶה נָכוֹן
נשיר