וַיְמַלְאוּם עָפָר
כַּמָּה עָפָר צָרִיךְ אָדָם לָשֵׂאת בְּכַפָּיו
עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכְרִיז מָצָאנוּ מַיִם
בַּחוֹל הַלּוֹהֵט, הָעִוֵּר כְּעֵינָיו
בְּקִלְלַת הַנָּחָשׁ, כָּפוּף מוּל שָׁמַיִם
כַּמָּה עָפָר, כַּמָּה שִׂטְנָה, כַּמָּה עֹשֶׁק,
עַד מֵי הַתְּהוֹם
מַיִם עַד נָפֶשׁ, עִקֵּשׁ לֹא נִכְנַע,
לְדַעַת שְׁפֵלָה
הַמְּבַקֶּשֶׁת לִסְתֹּם
כַּמָּה עָפָר צָרִיךְ אָדָם לָשֵׂאת
בְּחַיָּיו הַהוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת אֲבוֹתָיו
כַּמָּה עָפָר מְמַלֵּא כָּל בְּאֵר
הַמְּצַפָּה לְחוֹפֵר
שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁאַב
נשיר