בָּבֶלָה
בָּבֶלָה הוֹלֶכֶת שְׂפָתְךָ
מְנַתֶּקֶת מוֹסְרוֹת וּמִשְׁקָל
דִּבַּרְתָּ עַד צֵאת נִשְׁמְתָךְ
דִּבַּרְתָּ עַד קְרֹס הַמִּגְדָּל
בָּבֶלָה הוֹלְכוֹת מִלּוֹתֶיךָ
הֲבָרוֹת, הֲבָרוֹת מִשְׁתַּבְּרוֹת
בֵּין תֶּבֶן לְאֶבֶן וְסֶלַע
בְּפִיךָ, עָפָר וְקִירוֹת
יֵשׁ בֵּית אָב לַדִּבּוּר
וּשְׂפַת אֵם
הַזָּר לֹא יִטְעַם
אֶת מִתְקָהּ
אַךְ בְּכִי זָקוּק רַק לְאֹזֶן
וּבְכָל הַשָּׂפוֹת יֵשׁ שְׁתִיקָה
הַנַּח לִלְשׁוֹנְךָ הַכּוֹשֶׁלֶת
לְחֵךְ לַשְּׂפָתַיִם לְשֵׁן
וּבְרַח מֵהַשֵּׁם שֶׁעָשִׂיתָ
מֵעֵבֶר לִנְהַר הַיַּרְדֵּן
נשיר