הָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת
הָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת
אֵינִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ
אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתָהּ רוֹטֶטֶת
תַּחַת רַגְלַי
יֵשׁ אֲנָשִׁים הוֹלְכִים עָלֶיהָ לִמְקוֹמוֹת רָעִים
רָעִים מְאֹד
וְהִיא צְרִיכָה לָשֵׂאת אוֹתָם
וְלִשְׁתֹּק
הָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת
אֶת קִלְלַת הַקּוֹץ וְהַדַּרְדַּר
לִפְעָמִים נִגְזַר עָלֶיהָ
לֹא לְהַצְמִיחַ דָּבָר
רַק לְהִסָּדֵק
בְּבֹקֶר אֶחָד שֶׁל בְּרִיאָה
נַעַשְׂתָה הָאֲדָמָה אָדָם
בְּבֹקֶר אֶחָד שֶׁל בְּרִיאָה
נָפַח בָּהּ אֱלֹהִים
נִשְׁמַת חַיִּים
וּמֵאָז שָׁנִים רַבּוֹת מִסְּפוֹר
הִיא נֶאֱלֶצֶת לְכַסּוֹת עַל הַמֵּתִים
לִסְפֹּג דְּמָעוֹת וְדָם
שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הַזְּוָעָה
הָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְרַפֵּא אוֹתָהּ
אוּלַי זֶה יַעֲבֹר לָהּ עִם הַגֶּשֶׁם
עִם הַפְּלוּמָה הַיְּרֻקָּה שֶׁתַּעֲטֹף אוֹתָהּ
כְּמוֹ רֶחֶם
וּתְחַדֵּשׁ אֶת נְעוּרֶיהָ
צָרִיךְ לַחֲרֹשׁ בָּהּ תַּלָּם
וּלְלַמֵּד אֶת הַיְּלָדִים לִזְרֹעַ
וּלְלַמֵּד אוֹתָם
לַחֲדֹל מִלַּעֲשׂוֹת עָלֶיהָ רֹעַ
כַּמָּה הִיא אוֹהֶבֶת
שֶׁהֵם מְשַׂחֲקִים יָפֶה בַּחוֹל
נשיר