אֵלֶּה פְּקוּדֵי
אַתְּ יוֹשֶׁבֶת מוּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת,
אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּקְדָּשׁ ־
כֶּסֶף הַחוּגִים
וְכֶסֶף הַבְּגָדִים
וְכֶסֶף הַמְּעִיל שֶׁהוּא אִבֵּד בַּמִּגְרָשׁ
וּזְהַב הַתַּלְתַּלִּים
וּנְחֹשֶׁת הַשָּׁמַיִם בַּחַלּוֹן
בְּיָמִים שֶׁיֵּשׁ שְׁקִיעָה יָפָה,
אֲנִי עֲדַיִן קְצָת נִרְגָּשׁ
לְהִתְבּוֹנֵן.
עָשִׂינוּ אֶת הַיְּרִיעוֹת
וְאֶת הָאֲדָנִים,
מַה כֶּסֶף הַנַּגָּר
אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הָאָרוֹן
שֶׁל הַיְּלָדִים,
וְכֶסֶף הַלְוָאָה
וּשְׂכַר מִצְוָה
מִצְוָה
וְכֶסֶף הַבַּדִּים וְהַוִּילוֹן וְהַשְּׁתִיקָה?
אִם יִתֵּן אִישׁ כָּל הוֹן בֵּיתוֹ
בָּאַהֲבָה
בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.
הַשֶּׁמֶשׁ נִמְשַׁחַת עַל פָּנַיִךְ,
מֵאֵילוּ חֳמָרִים
עָשִׂינוּ אֶת הַבַּיִת,
מָה אֶפְשָׁר לִמְנוֹת,
מָה צָרִיךְ לִקְנוֹת
וּמָה חָסֵר
וּמָה הֵם הַדְּבָרִים
שֶׁאֲנִי לֹא סוֹפֵר?
נשיר