הָעֵגֶל
כְּשֶׁנָּתְנוּ אֶת הַתּוֹרָה
עַל הָהָר
צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ,
עוֹף לֹא פָּרַח
וְשׁוֹר לֹא גָּעָה,
רַק עֵגֶל זָהָב רַךְ וְעָצוּב
הִבִּיט בְּאָבִיו הַשּׁוֹתֵק וְנִכְנָע
מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הָעֹל,
מְאַבֵּד בְּלִי בְּרֵרָה אֶת קוֹלוֹ הַגָּדוֹל
וְלִבּוֹ הִתְרַעֵם אָז בַּסֵּתֶר,
הוּא בָּז אֶל הַקֶּשֶׁב הַמְּבַקֵּשׁ אֶת הַסֵּדֶר
וְיָדַע שֶׁיִּבְרַח מִן הָעֵדֶר.
בְּלִי לְפַחֵד לִהְיוֹת שׁוֹר מוּעָד
הוּא יִנְגַּח וְיִנְגַּח
עַד שֶׁאַבָּא יִלְמַד.
וּבְרֶגַע טִפְּשִׁי שֶׁמֹּשֶׁה קְצָת בּוֹשֵׁשׁ
הוּא הֵעֵז בְּחֻצְפָּה לִקְפֹּץ מֵהָאֵשׁ,
שָׂם עַל פָּנָיו מַסֵּכָה
וְיָצָא לְצַחֵק
לְחוֹלֵל, לַעֲשׂוֹת הֲפֵכָה
הִתְרַחֵק
אֶל תּוֹךְ הֶהָמוֹן הַצּוֹהֵל.
בְּלֵב הַמָּחוֹל
הוּא נָצַץ
כְּמוֹ הָאֵל הַגָּדוֹל.
מִסְּבִיבוֹ הָרוֹקְדִים נוֹפְפוּ בַּיָּדַיִם,
עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה
עָשְׂתָה לוֹ עֵינַיִם,
אֹכֶל, שְׁתִיָּה, הַיַּיִן כְּמוֹ מַיִם.
כִּבְיָכוֹל מְחַיֵּךְ
הוּא הִבִּיט בָּהּ
בְּעֵינַיִם שֶׁל עֵגֶל.
הוּא רָצָה רַק שֶׁאַבָּא
יִרְאֶה אֶת הַסֵּבֶל.
נשיר