עַל הַפָּנִים
גַּם אַחֲרֵי הַחֵטְא
עוֹדֶנִּי מְבַקֵּשׁ פָּנִים
כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה
תְּשׁוּקַת הַמַּבָּט בִּפְנֵי הַשָּׁמַיִם
תְּשׁוּקַת הַמָּאוֹר
אֲפִלּוּ הַקָּטָן
כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה
מַבָּט חָטוּף בְּעֹרֶף הַדְּבָרִים
אַל תְּנַסֶּה לְהָבִין
*
כַּפְּךָ עַל פָּנַי
לִטּוּף אוֹ מַכָּה
*
הָעֵגֶל שֶׁעָשִׂינוּ נִשְׂרַף
נִטְחַן עַד דַּק
וּפֻזַּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם
גַּם הַלּוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ
כִּוּוּן הַמַּסָּע נַעֲשָׂה
לֹא בָּרוּר
*
אֲנִי רָץ אַחֲרֵי הָעֹרֶף הַמִּתְרַחֵק
מְנַסֶּה לְהַדְבִּיק אֶת הַפַּעַר
שֶׁהַחַיִּים
לֹא מְאַפְשְׁרִים לְצַמְצֵם
־
תשפ"ד
נשיר