הָר כְּגִיגִית
הָיוּ יָמִים
בָּהֶם הָיָה הָהָר כְּגִיגִית
וְהָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּמַּיִם
תָּמִים
וּמַשְׁפְּרִיץ וּמַתִּיז אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים
וְאוֹרוֹת
הָיוּ יָמִים בָּהֶם שָׁמַעְתִּי שׁוֹפָרוֹת
הָיוּ לֵילוֹת בָּהֶם נִשְׁאַרְתִּי אַחֲרוֹן
בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ
וְחִכִּיתִי לְאַבָּא.
הַגִּיגִית הָיְתָה יָם
הַגִּיגִית הָיְתָה סִירָה
לָשׁוּט אֵלָיו בְּתוֹךְ פָּסוּק
לָשׁוּט אֵלָיו בְּתוֹךְ סְבָרָה
יֶלֶד בַּתֵּבָה
נִכְנָס אֶל תּוֹךְ מִלָּה
וּמִתְחַבֵּא
בּוֹא לְחַפֵּשׂ אוֹתִי.
הָיוּ יָמִים וְכָל חַיַּי
הָיוּ רַעֲנַנִּים
כְּמוֹ מִלְחֶמֶת מַיִם
עַל הַדֶּשֶׁא,
הָהָר הָיָה גִּבְעַת הַחוֹל
הַמַּחֲנֶה הָיָה עַל עֵץ
וֶאֱלוֹהִים הָיָה מֵצִיץ עָלַי
וּמְתָרֵץ
אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת,
אֲנִי רוֹצֶה שׁוּב לְהָעֵז לִחְיוֹת
מִבְּלִי לָקוּם כָּל בֹּקֶר
וְלִבְחֹר
וְאִי אֶפְשָׁר
לַחְזֹר עוֹד לְאָחוֹר.
נשיר