כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ
רֵיחוֹת נִיסָן
בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה סַהַר קָטָן
וְכָבְדָה הָעֲבוֹדָה
וְעָיְפָה הָאֵשׁ
כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ
נָבוֹא אֶל הַבַּיִת
אֶל פֶּתַח מִפְתָּן
בַּחֲצוֹת לַיִל
בְּיִלְלַת תַּן
בְּדַם הַקָּרְבָּן
בְּמֶתֶק הַשִּׁיר
בַּמָּרוֹר שֶׁשּׂוֹרֵף בַּקְּרָבַיִם
יַחַד נֵצֵא מִמִּצְרַיִם
מָה טִיב הַמַּסָּע
הַאִם הוּא יִצְלַח
וְהַיָּם הַגָּדוֹל
הַאִם יִפָּתַח
וְעֵינַיִךְ שׁוּב
מַבִּיטוֹת בִּי כָּךְ
וּמְדַבְּרוֹת בְּנִיצוֹץ מְלַחֵשׁ
לֹא יודעת
אֲבָל אַל תִּסְתַּבֵּךְ
שְׁמַע אֶל הַקּוֹל הָאוֹמֵר לְךָ לֵךְ
וּבְמִלּוּי הַלְּבָנָה
וּבִשְׁעַת עֲלָטָה
דַּע אֶת הַסַּהַר הַדַּק כִּשְׂעָרָה
הַזּוֹרֵחַ וְאֵין הוּא חוֹשֵׁשׁ
כָּזֶה, כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ
־
לפרשת החודש
נשיר