אֶפְשָׁר אַחֶרֶת
וּבַחֲצוֹת בָּאֹפֶל מַכַּת חֹשֶׁךְ,
יָרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ יַצְהִיב וְיַאֲדִים ־
כְּמוֹ הַנָּהָר אֲשֶׁר הֻכָּה כַּהֹגֶן,
כְּמוֹ הַנָּהָר אֲשֶׁר לָקַח אֶת הַיְּלָדִים.
אָז נַאֲמִין שׁוּב שֶׁאֶפְשָׁר אַחֶרֶת.
הַגַּב הִפְנִים כְּבָר אֶת חֶרְדַת הַשּׁוֹט,
אֲנִי שִׁפְחָה, אֲנִי הֵיטֵב זוֹכֶרֶת
אַךְ מֻכְרָחָה לָצֵאת וּלְנַסּוֹת.
אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה, אֶל עָמְקוֹ שֶׁל פַּחַד
עַמּוּד הָאֵשׁ בּוֹעֵר מִכֹּחַ הַתְּשׁוּקָה
לְהִשְׁתַּחְרֵר, לְהִלָּחֵם בְּיַחַד,
לֹא לְפַחֵד מִדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.
וְאִם אֶשְׁכַּח שָׁם בִּתְלָאוֹת הַדֶּרֶךְ
אֶת שֶׁהִבְטַחְתִּי בַּחָפְזָה הַזֹּאת ־
אָנָּא הַזְכֵּר לִי אֶת רִגְעֵי הַחֶסֶד.
אֶת נְעוּרַי,
אֶת הַתְּמִימוּת,
אֶת הָאוֹתוֹת.
נשיר