בְּכוֹרוֹת
מֵאָז אוֹתוֹ חֲצוֹת הַלַּיְלָה
כָּל בְּכוֹר הוּא גַּם קָרְבָּן,
הוּא מְסֻמָּן.
הָיָה עָלָיו לְהִמָּסֵר,
מְשַׁלְּמִים עָלָיו דָּמִים כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר.
צָרִיךְ לִקְנוֹת אוֹתוֹ וּלְהָבִין
הוּא לֹא שַׁיָּךְ לְךָ,
יְלָדִים הֵם פִּקָּדוֹן
לֹא הַבְטָחָה.
בְּכוֹרוֹת וַחֲרָדָה
כְּרוּכִים זֶה בָּזוֹ.
הֵם סִימַן שְׁאֵלָה
וְאַחְרָיוּת.
כָּל בְּכוֹר הָיָה צָרִיךְ לָמוּת
בְּכָל בְּכוֹר יֵשׁ אַכְזָבָה וְהִזְדַּמְּנוּת
הוּא נוֹלַד פַּעֲמַיִם
כְּתִקְוָה וְכִמְצִיאוּת.
נשיר