עֲרַל שְׂפָתַיִם
בְּעָרְלַת הַשְּׂפָתַיִם
יֶלֶד יְאוֹר,
אֵיךְ יֵלֵךְ לְאָבִיו
יְקַלֵּל, יֶאֱרֹר
כְּאִישׁ זָר וְאַכְזָר לְמֵימָיו?
אֲנִי חֲתַן הַדָּמִים,
עָרְלָה לְרַגְלָיו
פִּיו הָאָטוּם מְדַמֵּם וּבוֹעֵר
בִּכְוִיַּת גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת,
וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לַחֲשׁוֹת.
אַחַר כָּךְ אֵיךְ אֵלֵךְ
כְּנָבִיא אֶל אַחַי?
אֵיךְ שׁוּב אֲמַלְמֵל
בְּעָרְלַת שְׂפָתַי,
אֲגַמְגֵּם לָעִבְרִים
בִּשְׂפָתָהּ שֶׁל מִצְרַיִם
שֶׁל אִמִּי בַּת פַּרְעֹה
בָּהּ נִמְשֵׁיתִי מִמַּיִם?
לָמָּה בָּרַחְתָּ, אִישׁ מִצְרִי?
אֶת מִי טָמַנְתָּ בַּחוֹל?
אֵם אוֹ מֵינֶקֶת,
נְסִיכָה אוֹ שִׁפְחָה?
פֶּה גָּדוֹל.
מִי יַאֲמִין לִי, הַצֹּאן וְהָהָר?
הַסְּנֶה שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכָּל עוֹד בּוֹעֵר,
דּוֹקֵר לִי בַּפֶּה
שְׁתִיקַת הַמִּדְבָּר
וְעָלַי לְהַכּוֹת וּלְדַבֵּר.
נשיר