אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עִמָּנוּ
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עִמָּנוּ פֹּה הַיּוֹם
נִצָּב אִתִּי פֹּה הַיּוֹם,
וַאֲנִי עוֹמֵד
בְּתוֹךְ קְהַל הַנְּשָׁמוֹת,
וּקְהַל הַנְּשָׁמוֹת עוֹמֵד בִּי.
בַּתְּפִלּוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ
אֶת הַקּוֹלוֹת הַחֲסֵרִים,
אֶת הַמִּבְטָא שֶׁהָפַךְ נָדִיר יוֹתֵר.
פֹּה הָיָה יוֹשֵׁב סַבָּא,
כָּאן הָיָה בּוֹכֶה.
וּכְשֶׁהָיִינוּ חוֹזְרִים מֵהַסְּלִיחוֹת,
סָבְתָא הָיְתָה מְכִינָה סְפִינְג'
וְרִבַּת חֲבוּשִׁים.
הַטַּעַם שֶׁאֵינֶנּוּ, מַר וּמָתוֹק.
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עִמָּנוּ פֹּה הַיּוֹם
נִצָּב אִתִּי פֹּה הַיּוֹם.
אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּעֵינֵי הַיְּלָדִים
וְרוֹאֶה אֶת הַיֶּלֶד
שֶׁשְּׂעָרוֹ אָפֹר,
מְלַקֵּט סֻכָּרִיּוֹת מִדּוֹד סֻכָּרִיּוֹת מֵת וָחַי.
וְחָבֵר
שֶׁיָּשַׁב אִתִּי בַּחוּץ עַל הַבַּרְזִלִּים,
וּפְתִיחַת הָאָרוֹן,
וּטְמִינַת הָאָרוֹן
וְהַדֶּגֶל.
וְהוּא עוֹד יוֹשֵׁב שָׁם שָׁקוּף
וּמֵזִיז אֶת הָרֶגֶל.
וַאֲנִי לֹא רוֹאֶה
מָה יִהְיֶה אַחֲרַי,
מִי יִתְיַצֵּב בְּאֵיזֶה דּוֹר וְיִשְׁמֹר
אֶת הַבְּרִית הַכְּרוּתָה
וְאֶת תָּוֵי פָּנַי.
אֲבָל אוֹתָם הַפָּנִים
שֶׁהָיוּ לְפָנַי
וְהִבִּיטוּ בִּי,
עֲדַיִן נְעוּצִים בְּגַבִּי מִקִּירוֹת וְשִׁלְטֵי זִכָּרוֹן,
וְעוֹבְרִים לְפָנָיו וְעוֹבְרִים בְּתוֹכִי
וּפוֹעִים
כִּבְנֵי מָרוֹן.
נשיר