סְתָו עַכְשָׁו
כַּמָּה קְלָלוֹת אֱלֹהִים
וְאֵיזֶה,
וְכֻלָּן בָּאוּ בַּאֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי.
הִנַּחְתָּ לְפָנֵינוּ
רַעַד וְאֵימָה,
חֵמָה וְאֵשׁ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתָּ בָּעֵצִים, בָּאֲבָנִים,
בְּבַחוּרִים, בְּאִמָּהוֹת, בָּאֲדָמָה.
סְתָו עַכְשָׁו,
וְיֵשׁ כְּבָר מְקוֹמוֹת
שֶׁבַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר כְּבָר קָרִיר.
וְאֶלֶף אֲנָשִׁים עִם יְלָדִים וִילָדוֹת
מִסְתּוֹבְבִים בַּעֲרָבִים בְּרַחֲבֵי הָעִיר,
וּבַבְּקָרִים אוֹמְרִים סְלִיחוֹת וְשׁוֹאֲלִים,
מְסַלְסְלִים תְּפִלָּה.
בִּשְׂדוֹת הַבַּר הַחֲצָבִים כְּפוּפִים.
יָדַעְנוּ כְּבָר גָּלוּת,
טָעַמְנוּ אֲפֵלָה.
מָתַי נָבוֹא
בִּבְרִית
שֶׁאֵין בָּהּ גַּם קְלָלָה.
נשיר